#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשוח בסעודה?	"אמרינן בגמ' תענית (ה' ע""ב) דאין משיחין בסעודה, ואפי' בדברי תורה שמא יקדים קנה לושט (מג""א ס""ק א'), וכן אסור לומר אסותא, אבל בין תבשיל לתבשיל מותר (מ""ב ס""ק א') [ודלא כהפרישה דמחמיר אפי' בין תבשיל לתבשיל כל זמן שדעתו לאכול עוד] {ומשמע דבאותה תבשיל בין אכילה לאכילה לא}"	סימן קע סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הלימוד זכות בזמן הזה?	"1) הפרישה כתב דכל האיסור הוא דוקא בזמנם שהיו אוכלים מסובים, ולפי""ז כתב הברכ""י דבליל פסח אסור לשוח [והקשה עליו השע""ת (ס""ק א') דמבואר בפסחים (ק""ח ע""א) דהיו מסובין לצד שמאל כדי שלא יהא סכנה, אלא ש""מ דהסכנה אינו מחמת ההסיבה אלא מחמת הדיבור]<br>2) השע""ת (ס""ק א') כתב דהאידנא דדשו בה רבים אמרינן שומר פתאים ה', וממילא מותר אפי' בליל פסח<br>3) הערוה""ש (סעי' ב') הציע דאין משיחין דוקא ענין ארוך כדברי תורה דאתי לאמשוכי אבל להשיב איזה מילים מותר [והקשה על עצמו מעניית אסותא]<br>4) התורה תמימה (בראשית מ""ט הע' מ""ו) ביאר הענין שלא לגרום אחרים לשוח, ע""ש"	סימן קע סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך ללמוד תורה על שולחנו?	"תנן באבות (פ""ג מ""ג) כל שלחן שלא אמרו עליו דברי תורה כאילו אכלו מזבחי מתים, והרע""ב שם פי' דיכול לסמוך על בהמ""ז, אבל השל""ה חולק עליו וס""ל דאין לסמוך על בהמ""ז (מג""א ס""ק א'), וכתב המ""ב (ס""ק א') דטוב לומר מזמור לדוד ה' רועי וגו' דהוא דברי תורה, וגם מתפלל על מזונותיו, ומ""מ יוצאים בעל נהרות בבל ובשיר המעלות (ערוה""ש סעי' א') או באמירת ""מים אחרונים חובה"" (בן איש חי פ' שלח סעי' ז') [ויתכן דיוצא בהפסוקים בסוף בהמ""ז הענין לומר דברי תורה על שולחנו {ואע""פ שהוא אחר בהמ""ז, אין נפק""מ דהרי אשכחן דיש נוהגין לומר דברי תורה קודם המוציא}, וגם מתפלל על מזונותיו, והוא לימוד זכות גדול ליישב מנהג העולם שאין מדקדקין בהלכה זה (ר""י באק)]"	סימן קע סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך ללמוד תורה באכילת עראי?	"מהאבודרהם משמע דא""צ ללמוד אלא כשממלא בטנו במאכל, אבל מהזוהר (ח""ב קנ""ג ע""א) מבואר דאפי' על אכילת עראי צריך ללמוד (מאיר עוז עמ' 657)"	סימן קע סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שיצא מתוך המסובין, מה הדין אם יצא 1) להטיל מים ושפשף 2) להטיל מים ולא שפשף 3) עשה צרכיו? (אם חוזר לשתות/לאכול)	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-44ee8b4f50b2ea30d6e899de75c51999684a8a6e.jpg"">"	סימן קע סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בזמנינו לגבי לשתות?	"מבואר בגמ' דאסטניס א""צ ליטול בפני כולם דהכל יודעים שדעתו קצרה ונוטל ידיו, וכתב הכה""ח (ס""ק ט') דבזמנינו שכולנו נוטלים משום נקיות נחשב כל אחד כמי שדעתו קצרה, אכן מערוה""ש (סעי' ג') משמע דאפי' בזמנינו אין לנו דין אסטניס בזה."	סימן קע סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לשפשף הניצוצות?	"מבואר בגמ' יומא (ל' ע""א) דמצוה לשפשף הניצוצות כדי שלא יראה ככרות שפכה, וגם כדי שיכול לברך אשר יצר ובהמ""ז (מ""ב ס""ק ד', שעה""צ ס""ק ו')"	סימן קע סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הפליג לדבר עם חבירו לשעה או שעתים?	"צריך ליטול את ידיו [בברכה (מ""ב סי' קס""ד ס""ק י""ג, רמ""א לעיל סי' קנ""ח סעי' ז', גמ' יומא ל' ע""א), וצ""ע על הערוה""ש (סעי' ג') דס""ל בלא ברכה, וע""ע בערוה""ש לקמן (סי' קע""ח סעי' ה') דכתב לברך על נטילת ידים] כיון שהסיח דעתו, אבל א""צ לברך המוציא עוד פעם (מג""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק י'), ולשתות בודאי צריך ליטול בפנים מפני חשד, אבל לגבי אכילה מסתפק המג""א (ס""ק ה') אם איכא חשד כיון דליכא אנינות דעת, והכריע השעה""צ (ס""ק י') להקל דלאכילה א""צ ליטול בפני כולם, אבל מהערוה""ש (סעי' ג') משמע דמחמיר אפי' באכילה."	סימן קע סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה אם צריך להפליג בדיבור עם חבירו?	"כשאוחז פת בידו א""צ נטילה דדעתו עליו ולא יסיח דעתו (שעה""צ ס""ק ג', מ""ב ס""ק ט')"	סימן קע סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בשנים 2) בשלשה, שאוכלים בקערה והפסיק אחד מהם?	"1) השני צריך להמתין לו, והוסיף הדרכ""מ ובלבד שלא יפסיק לזמן הרבה (מ""ב ס""ק י""ב), אמנם זהו דוקא כשאוכלין בקערה אחת אבל בזמנינו שכל אחד אוכל בקערה שלו לא שייך דין זה (ערוה""ש סעי' ד'), וה""ה אם יתקלקל הקערה מחמת שיתקרר א""צ להמתין (בן איש חי פ' בהר סעי' ו') 2) א""צ להמתין דאין שנים מפסיקין לאחד"	סימן קע סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יש נפק""מ למה הפסיק?"	"הלבוש ס""ל דדוקא כשהפסיק לשתות, אבל השיג עליו המג""א (ס""ק ז') דמסתימת כל הפוסקים משמע דה""ה כשהפסיק לשאר דברים (מ""ב ס""ק י""ג) [וכן הוא מפורש בדרכ""מ (ס""ק ב') דכתב שהוא חותך הלחם או ממתין לו שיתנו לו מן הפרוסה של המוציא]"	סימן קע סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשבוצע נוטל חלקו תחילה, האם צריך להמתין להשני להיות מוכן ליקח תיכף אחריו?	"הערוה""ש (סעי' ד') פי' הכי בגמ' [דלא כהב""י] וס""ל דגם פירוש זה כן הוא לדינא, וצריך הבוצע להמתין שהשני יהיה מוכן."	סימן קע סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי אסור לת""ח לשתות בפני הרבים?"	"המג""א (ס""ק ז') ס""ל דאינו מותר אלא בתרתי לטיבותא, דמותר דוקא בשאר משקין בשעת סעודה, אבל הא""ר (מובא באשל אברהם בגליון) ס""ל דאינו אסור אלא בתרתי לריעותא, דאסור דוקא במים שלא בשעת סעודה (מ""ב ס""ק י""ג), וביאר הפסק""ת (אות ג') דשותה אדם מים לצמאון ואינו מן הצניעות לת""ח לרווה צמאו בפני רבים שלא בשעת סעודה, וה""ה שאר משקים ששותים לצמאון ולאפוקי מתה וקפה, אמנם למעשה כתב הברכ""י (ס""ק ג') דאין נוהגין להקפיד על זה בזמנינו (כה""ח ס""ק י""ח) {וזהו הלימוד זכות על מנהג העולם שמגיד שיעור שצריך לשתות מים באמצע שיעורו אינו מצדד עצמו כששותה, ומ""מ מסתימת המ""ב משמע דנוהג אפי' בזמנינו (מאיר עוז עמ' 673)}"	סימן קע סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלה?	"מגמ' פסחים (פ""ו ע""ב) משמע דדינה כת""ח, ויהא תלוי במח' מג""א וא""ר"	סימן קע סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאשה 1) בפני בעלה 2) שלא בפני בעלה, לשתות יין [או שאר דברים המשכרים]?	"1) כן, אבל באכסניא אסור [משום שאסורים בתשה""מ אבל אם יש להם חדר ומצעים לעצמם מותר (א""ר, מאיר עוז עמ' 677)] 2) אסור, ואם היא רגילה לשתות מותרת לה לשתות מעט (מג""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק י""ג) {וצ""ע בליל פסח, וצ''ל דמצוה שאני}"	סימן קע סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי משיירין פאה לשמש?	"כשהוא מערה מהאילפס אינו דרך ארץ לשייר לעצמו, אלא כשהוא מניח המאכל בקערות כל אחד מהאוכלים צריכים להניח פאה להשמש (מ""ב ס""ק ט""ו) [וכבר כתבנו למעלה דממדת חסידות להניח מיד להשמש מכל מאכל ומאכל (מג""א ס""ק ח', מ""ב ס""ק י""ד)]"	סימן קע סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להניח פאה ממעשה אילפס?	"כתבו תוס' עירובין (נ""ג ע""ב) דא""צ להניח פאה ממעשה אילפס, אכן הב""ח הביא גרסת המהרש""ל להיפך דצריך להניח פאה ממעשה אילפס ולא ממעשה קדירה, והב""ח מסיים דראוי לכל בעל נפש שיחמיר לעצמו להניח פאה בין במעשה קדירה בין במעשה אילפס"	סימן קע סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו המנהג בזה""ז?"	"כתב הערוה""ש (סעי' ו') דנוהגין שהאורח משייר מעט כשאינו משלם לסעודתו והבעה""ב אינו משייר כלום, ומדייק הכי במס' דרך ארץ דנקט הלכה זו בענין האכסניא {וכן משמע מגמ' עירובין (נ""ג ע""ב)}"	סימן קע סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להסתכל בפני האוכל?	"כתב הרמב""ם דאינו דרך ארץ להסתכל בפני האוכל או במנתו שלא לביישו, והוסיף הערוה""ש (סעי' ז') דזהו דוקא כשאוכל בחנם דנראה כמביטים עליו על מה שאוכל {ויתכן דבזמן הזה אין אנו מקפידין על זה}"	סימן קע סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מקפידין אזוגות?	"אע""פ שמובא בטור מ""מ כתבו תוס' בחולין (ק""ז ע""ב) דבזה""ז לא קפדינן בהכי [ומובא בטור דלא לטעות לומר דהוא משום חוסר דרך ארץ וכ""ש שלא יביא ג' כוסות, קמ""ל שתי כוסות דוקא (דרישה ס""ק ב')]"	סימן קע סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו החילוק בין החיוב לשמוע אל הבעה""ב לחיוב לשמוע לגדול?"	"1) כתבו תוס' פסחים (פ""ו ע""ב) דאינו מחויב לשמוע אל הגדול בדבר של קצת גאוה ושררה משא""כ לבעה""ב צריך לשמוע אליו אפי' בזה<br>2) לפי המג""א (ס""ק י') כששומע לבעה""ב אינו מחויב לעשות מיד אלא ממתין עד שיפציר לו משא""כ בגדול צריך לעשות מיד [והערוה""ש (סעי' י') הוסיף דהוא ממדת חסידות לסרב קצת כשמבקשין אותו לאכול, ורק לגדול אין מסרבין]<br>3) לפי הבגדי ישע (מובא במ""ב ס""ק י""ז) כששומע לבעה""ב א""צ לשמוע אליו אם אינו תאב לאכול ולשתות משא""כ בגדול צריך לשמוע אליו אפי' אם אינו תאב לאכול ולשתות אם לא שההיזק ברור [ודלא כמעשה שמובא בהקדמה לביאורי הגר""א על שו""ע (מ""ב דרשו)] [המג""א והבגדי ישע באים ליישב הגמ' בפסחים דכשנתן לו הכוס קיבלה מיד משום אין מסרבין לגדול ולא משום כל מה שאומר בעה""ב עשה]"	סימן קע סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הפירוש ""חוץ מצא""?"	"1) כתב הב""ח דאינו דרך ארץ לשלח אורח לשוק ולרחובות שאינו מכיר בהם<br>2) המטה משה פי' משום פוגם ונפגם דאם יצא יהא נראה כאילו אתקוטט עם הבעה""ב כדאמרינן בערכין (ט""ז ע""ב) עד שיפשלו לו כליו לאחוריו (מג""א ס""ק י')<br>3) המאירי (פסחים פ""ו ע""ב) כתב שאיזה לץ כתבו בגמ' לתיבות אלו, וכ""כ המהרש""א<br>4) בילקוט הגרשוני (פסחים שם) בשם הגר""א פי' כל דבר א""צ לעשות עד שיאמר לך בעה""ב, חוץ מצא שצריך לצאת לפני שיאמר לו (מאיר עוז)"	סימן קע סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם האורח נוהג איזה פרישות האם מותר לשמוע אל הבעה""ב לעבור על זה?"	"אם הוא פרישות משום סרך איסור אסור לשמוע לו, אבל אם הוא פרישות בעלמא טוב לגבר להסתיר מעשיו (שע""ת ס""ק ו', מ""ב ס""ק ט""ז) [וע""ע מש""כ לעיל בסי' ס""ג בשם היש""ש]"	סימן קע סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי הוא בכלל בעה""ב?"	"בנו הגדול או אחד מהגדולים של בני הבית (שע""ת ס""ק ו')"	סימן קע סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המעשה בר' שמעון בן אנטפרס המובא בטור?	"פי' הפרישה (ס""ק ז') דהאורחים נדרו שלא לאכול וכשבאו לביתו של ר' שמעון בן אנטפרס שמעו לצווי בעה""ב לאכול ואכלו והפרו נדרם והלקו אותם על מה שעברו על נדרם, ומ""מ ראינו גודל הענין דכל מה שאומר בעה""ב עשה"	סימן קע סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא יהא קפדן בסעודה?	"מפני שמונע בני ביתו מליתן צדקה לעניים {וזהו כנגד כל הטעם דשולחנו כמזבח מפני שהוא נותן צדקה לעניים}, ועוד מפני שהאורחים ובני ביתו יהיו מתביישים לאכול פן יתרגש ויקפיד על אכילתן (מ""ב ס""ק י""ח) "	סימן קע סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה היה המעשה בהלל הזקן?	"כתב הב""י דפעם אחת אשתו של הלל הזקן נתנה כל הסעודה לעני וצריכה להתחיל לאפות ולהכין הסעודה מחדש והלל דן אותה לכף זכות והמתין עד שהביאה לו סעודתו"	סימן קע סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור שיכול לאחוז בידו?	"לא יאחוז כביצה (ב""י), אכן בסי' קס""ז סעי' א' מבואר דדוקא יותר מכביצה אסור (שעה""צ ס""ק י""ט), והוסיף האור לציון (ח""ב פמ""ו תשובה ז') דזהו השיעור דוקא בפת ולא מצטרפין שאר הדברים עמה, ועוד כתב דאם דרכן לאכול לאחוז יותר מכביצה פת מותר {וי""ל דבזה אמרינן הא דתניא תניא, ודוקא פת יש להקפיד על שיעור כביצה אבל שאר דברים יש להקל כמנהג העולם (מאיר עוז עמ' 694)}"	סימן קע סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשבת?	"בשבת מותר לאחוז יותר מכביצה דלא מיחזי כרעבתנותא (מ""ב לעיל סי' קס""ז ס""ק י""ב, מ""ב דרשו)"	סימן קע סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ראוי לשתות כוס יין?	"אם שותה בבת אחת הרי זה גרגרן, ואם משייר מעט אינו גרגרן אבל אינו דרך ארץ אלא כששותה בב' פעמים (מג""א ס""ק י""ב, מחה""ש, לבושי שרד), ובג' פעמים הרי זה מגסי הרוח. אמנם, הכל תלוי בהאדם והיין ובשיעור הכוס (רמ""א, מג""א ס""ק י""ג, מ""ב ס""ק כ""ב, שעה""צ ס""ק כ') [ובשבת מותר לשתות בבת אחת דלא מיחזי כרעבתנותא (תוספת שבת, דעת תורה למהרש""ם, כה""ח ס""ק ל""ז, מ""ב דרשו)]"	סימן קע סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ראוי לאכול שום ובצל?	"ראוי לאוכלה מצד העלין ולא מצד ראשה, וביאר הפרישה (ס""ק ח') דצד הראש הוא מעולה יותר מצד העלין, ונמצא כשיאכל המשובח תחילה לפעמים ישארו העלין ויהיה כרעבתן {אבל בשאר דברים דאין חשש שישאר החלק הגרוע בודאי יש מעלה להתחיל ממקום משובח}"	סימן קע סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשבת?	"כתב המג""א (ס""ק י""ד) דיתחיל מראשה, דליכא נראה כרעבתנותא בשבת (מ""ב ס""ק כ""ג) "	סימן קע סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לקרוע האוכל בחזק?	"הטור הביא ממס' דרך ארץ דאין לקרוע בידיו, אבל במס' דרך ארץ בפנינו גרסינן שלא לקרוע בשיניו [והגר""א (ס""ק י') כתב דכוונת הטור ג""כ הוא כגירסא שלנו דדוקא בשיניו אסור, ודלא כהרמ""א] (מ""ב ס""ק כ""ה) {ומשמע שדבר שנתקרע בקל מותר}"	סימן קע סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הנושך בפרוסה, האם מותר להניחה על השולחן?	"החלק שנושך בפיו אסור להפליטו ולהניחו על השולחן כלל, אבל החלק שנשאר בידיו מותר להניחו על השולחן אבל לא בפני חבירו או בתוך הקערה (ע""פ המחבר לקמן סעי' ט""ו, מ""ב ס""ק ל""ו)"	סימן קע סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי שאר דברים המאוסים?	"כתב הערוה""ש (סעי' י""ב) דפשוט דאין לעשות שום דבר מאוס בפני חבירו, כגון לחטט שיניו בפניו או נפיחה מהגרון, וכדאמרינן בחגיגה (ה' ע""א) כי האלקים יביא במשפט על כל נעלם."	סימן קע סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה לא יביא [וישתה] ב' כוסות סמוך לבהמ""ז?"	"1) לפי השו""ע גרסינן לא ישתה, וביארו המג""א (ס""ק ט""ז) והמחה""ש דנראה כאילו הוא רוצה לשרות ולרכך המאכל הרבה שיתעכל מהרה כדי שיוכל לחזור ולאכול מהר אחר בהמ""ז<br>2) לפי הטור גרסינן לא יביא, וביארו האחרונים דכוונתו לשתות אחת עכשיו והשנית לבהמ""ז ואפ""ה לא יעשה כן דנראה שהוא מכוין להרבות בשתיה (מ""ב ס""ק כ""ז) {ולפי""ז לא יביא ב' כוסות בבת אחת אל השולחן כמו שנוהגין בחדר אוכל בישיבה (ר""י באק)}"	סימן קע סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להניח הגדול לפשוט ידו בקערה תחילה?	"אפי' כשיש קערה בפני כל אחד ואחד, ראוי מצד דרך ארץ להניח הגדול לפשוט ידו תחילה (מג""א ס""ק י""ז, מ""ב ס""ק כ""ח) [ודוקא בהמוציא כשגדול מברך לכולם ויש ככר בפני כל אחד ואחד אמרינן דא""צ להמתין להגדול כדי שלא יפסיק בין הברכה להטעימה (מחה""ש, שעה""צ ס""ק כ""ו)] "	סימן קע סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המתארח אצל חבירו 1) בחנם 2) בשכר, האם יכול לבקש ממנו מאכל?	"1) לא [אבל לשתיה מותר (בן איש חי פ' בהר סעי' י""ב)], אבל למדנו מאליעזר עבד אברהם דאם נתנו לפניו לאכול א""צ שיאמרו לו שיאכל (מג""א ס""ק י""ח, מ""ב ס""ק ל') 2) פשוט דמותר לבקש מאכלו (מ""ב ס""ק כ""ט, ערוה""ש סעי' י""ג)"	סימן קע סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר לחבירו 1) בא ואכול עמי מה שהאכלתני 2) בא ואכול עמי ואאכול עמך בפעם אחרת?	"1) לא, כיון שהוא אומרה בשעת הפרעון מיחזי כרבית 2) כן, כיון שאומרה בתחילה ולא בשעת הפרעון הוי רק דרך המוסר שיתרצה לאכול עמו, והט""ז (ס""ק ז') חוכך להחמיר דהרי הוא יורד בתחילה בתורת חוב (מ""ב ס""ק ל""א - ל""ג)"	סימן קע סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פשט באנשי ירושלים דהיו הופכין אכסניא לנישואין?	"1) פי' הב""י דלא היו חוששין לכך, ומי שאכל אצל חבירו באכסניא היה פורע אותו בסעודת נישואין<br>2) עוד פי' הב""י היו חוששין לרבית ואפ""ה היו פורעים סעודה של אכסניא בסעודת נישואין כיון שלא נעשית בשביל זה לא מיחזי כרבית<br>3) הדרכ""מ (ס""ק ד') פי' היו אומרים בשעת האכילה ראשונה אכול עמי ואאכול עמך אפי' בסעודת נישואין, ואינו מחזי כרבית כיון שאינו אומר הכי אלא מדרך מוסר כדי שלא יסרב בו, ואין דעתו באמת שיבא לידי פרעון לעולם"	סימן קע סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם זיתים קשים לשכחה?	"כתב המג""א (ס""ק י""ט) דהם קשים לשכחה דוקא לעם הארץ, אבל האוכלים אותם בכוונה כנודע מוסיפין לו זכירה, כי הוא מתקן אותה"	סימן קע סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו עוד דברים שקשים לשכחה?	"לא יאכל לב בהמה חיה ועוף (מג""א ס""ק י""ט, מ""ב ס""ק מ""ה), ועוד לא יאכל ממקום שאכל עכבר (באה""ט ס""ק י""ב) ואין איסור אלא מקום הנשיכה (פסק""ת אות י""ז), ועי' מש""כ לעיל סי' ב' סעי' ב'"	סימן קע סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה עשבים טוב לאכול?	"האריז""ל היה אוכל עשבי מדבריות שלא היו נזרעין ע""י אדם לקיים ואכלת את עשב השדה (מג""א ס""ק י""ט)"	סימן קע סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לכסה את השולחן?	"כתב הבאה""ט (ס""ק י""ב) דצריך לכסה את השולחן בצניעות מפני רוח קדושה השורה עליו."	סימן קע סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לפרוס פרוסה 1) ע""ג הקערה 2) ע""ג ידו?"	"1) לא, שמא תפול בתוך הקערה ותמאס (מג""א ס""ק כ', מ""ב ס""ק ל""ד) 2) לא, שמא יפגע בידו ועוד שמא יצא דם על הלחם (מג""א שם, מ""ב שם)"	סימן קע סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשתמש בפרוסה לקנח קערה שלו?	"כן, ובלבד שיאכל הפרוסה אח""כ (מ""ב ס""ק ל""ה)"	סימן קע סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ללקט פירורין ולהניחם על השולחן?	"לא, מפני שהוא מטריד דעתו של חבירו [שהוא נמאס (ערוה""ש סעי' ט""ז)]"	סימן קע סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשוך בפרוסה ולהניחה על השולחן?	"כבר כתבנו (לעיל בסעי' י') דחלק שבפיו אסור להניח על השולחן כלל, אבל חלק הנשאר בידו מותר להניח על השולחן ובלבד שלא יהא בפני חבירו או על הקערה (מ""ב ס""ק ל""ו)"	סימן קע סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השותה מכוס, למה לא יתנו לחבירו?	"1) חבירו נמאס בו ומחמת בושה יקבלו ממנו, ולפי""ז אם חבירו לוקחו מעצמו לית לן בה (מהרש""ל, ב""ח, ט""ז ס""ק ח', מ""ב ס""ק ל""ז)<br>2) הט""ז (ס""ק ח') הביא מצוואת ר""א הגדול דיש חשש חולי שנשאר בכוס, ולפי""ז אפי' אם לוקחו מעצמו צריך להודיעו [והקשה המ""ב (ס""ק ל""ז) למה מהני לקנח מקום נשיקת הפה, ותי' דר""א הגדול מיירי דוקא כשאינו מכיר האדם ששתה אם הוא בריא, אבל אם מכירו מותר ע""י קינוח מקום נשיקת הפה]<br>{ועי' בשעה""צ (ס""ק ל'), וכנראה שהל""ח ס""ל כפי' ראשון, והמאמר מרדכי ס""ל כפי' ב'}"	סימן קע סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקידוש?	"נוהגין להקל לשתות מכוס ששתה הבעה""ב ממנו, והשדי חמד פי' דלצורך מצוה שאני, והבן איש חי (פ' בהר אות י""ג) פי' מפני שיודעים שהבעה""ב אינו חולה (מ""ב דרשו)"	סימן קע סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה בכוס לאחר ששותה ממנו?	"לא יניחנו על השולחן אלא יאחזנו בידו עד שיבא השמש, דאינו דרך כבוד להניח כוס ריקם על השולחן (לבוש, מ""ב ס""ק ל""ח), ועכשיו אין נזהרים בזה לפי שא""א להמתין להשמש (ערוה""ש סעי' ט""ז), וביאר הקצות השולחן (סי' ל""ט ס""ק ט""ו) דבזמנינו נוהגין להניח כוסות ריקנים מתחילת הסעודה משא""כ בזמנם השמש היה מביא להם כוס מלא."	סימן קע סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הנכנס לסעודה ויתנו לו חלקו ואינו רוצה אותו, למה לא יתנוהו מיד להשמש?	"1) הב""ח פי' משום דנראה שהחלק בזוי בעיניו, אלא ימתין מעט דמראה שהוא מקובל בעיניו ואח""כ יתנהו לשמש מפני שאינו צריך לו [והלשון דבר קלקול, ר""ל שיתקוטט הבעה""ב עם האורח (פמ""ג א""א ס""ק כ""ב)]<br>2) הלבוש פי' שמא יהיה קלקול בהסעודה ויצטרך לחלק חלקו לשאר המסובין, והלבוש מסיים דלא יתנו לשמש אלא לאחר הסעודה, אבל הט""ז (ס""ק ט') חולק עליו וס""ל דדי להמתין עד אחר שיניח לכל אחד חלקו כראוי (מ""ב ס""ק ל""ט)"	סימן קע סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי ראוי להשקות להמסובין?	"ילפינן מאברהם אבינו דראוי לבעה""ב בעצמו להשקות להמסובין (גמ' קידושין ל""ב ע""ב, מג""א ס""ק כ""ב, מחה""ש, מ""ב ס""ק ל""ט) "	סימן קע סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לעבד ליתן פרוסה לבנו ובתו ועבדו של אוהבו של הבעה""ב?"	"כתב הרשב""א בחולין (ק""ו ע""ב) דאינו גזל שכן נהגו, אבל כתב המג""א (ס""ק כ""ב) דהכל תלוי במנהג המקום"	סימן קע סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לאורחים ליתן חלקם 1) לבנו ובתו ועבדו של בעה""ב 2) לשמש של הבעה""ב?"	"1) איתא בחולין (צ""ד ע""א) משום מעשה שהיה גזרו שלא ליתן חלקו להם [והוסיף רע""א דכ""ש דאסור ליתן לאחר {וצ""ע קצת דאין שייך הגזירה אלא בבני משפחתו, ואפשר דכ""ש דאסור משום גזל וכמ""ש המג""א לעיל (ס""ק כ""ב)}], והכה""ח (ס""ק ס""ט) מקיל ליתן להם דבר מועט כגון פרי 2) המג""א (ס""ק כ""ג) הביא היש""ש דמקיל, אבל השיירי כנסת הגדולה מחמיר (מ""ב ס""ק מ""א) [והא דאמרינן בסעי' י""ח דמותר ליתן חלקו לשמש, לפי היש""ש ניחא, ואפי' להשכנה""ג י""ל דמיירי כשכבר שבע האורח או אינו רוצה לאכול כלל או שיש הרבה מאכלים על השולחן (שעה""צ ס""ק ל""א - ל""ב)]"	סימן קע סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש הרבה מאכלים על השולחן?	"המג""א (ס""ק כ""ג) מדייק הרמב""ם דמותר, והוסיף המ""ב (ס""ק מ') דכ""ש אם כבר כלו לאכול דמותר ליתן להם השיריים, אבל המעשה רוקח חוכך בכל זה להחמיר."	סימן קע סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליכנס לסעודת מצוה מאוחר?	"כתב הביה""ל (ד""ה אורחים) דלא יפה הם הבאים לסעודת ברית מילה ונישואין מאוחר, דלפעמים מתבייש הבעה""ב שאין לו מה ליתן לפניהם {ופשוט דהכל תלוי כפי המצב}"	סימן קע סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם תלמידי חכמים יכולים לישב אצל עמי הארץ?	"איתא בסנהדרין (כ""ג ע""א) דנקיי הדעת שבירושלים לא היו מסובין אצל עמי הארץ, וכתבו תוס' בפסחים (קי""ד ע""א) דאפי' בסעודת מצוה {וצ""ע על הביה""ל (ד""ה לא) דלא ידע המקור לזה}, אכן כתב הביה""ל (שם) דיש להתיר אם יהיה חיזוק למצות הכנסת אורחים או גמ""ח במה שהת""ח יושב אצלם, ועוד התיר הביה""ל אם הת""ח יושבים במקום מיוחד בפנ""ע, וכדאמרינן בתוס' חגיגה (ט""ו ע""א) בברית מילה דאלישע בן אבויה דר""א ור""י ישבו במקום בפנ""ע."	סימן קע סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר לשמש לאכול שלא ברשות?	"כשהוא משמש שנים, מסתמא נתרצו שיאכל מעט כדי שיכולים לזמן, והוסיף הא""ר דה""ה כשתשעה אוכלים שמסתמא ניחא להו לזמן בשם (מ""ב ס""ק מ""ג) "	סימן קע סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשאוכלים דברים שאין מזמנין עליו?	"אין לו רשות לאכול (מ""ב ס""ק מ""ג) {ויש להסתפק אם אחד אכל פת והשני אכל דבר אחר, אם יש רשות להשמש לאכול פת}"	סימן קע סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם דין זה מיוחד דוקא לשמש או אפי' אדם אחר?	"כתב הערוה""ש (סעי' כ""א) דשמש דוקא, וע""ע במאיר עוז"	סימן קע סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה יעשה לאחר ששותה מכוס 1) יין 2) מים, וחבירו רוצה לשתות ממנו אח""כ?"	1) יקנח מקום נשיקת הפה [ולא ישפוך משום בל תשחית] 2) ישפוך מהם דרך שם	סימן קע סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יאכל סעודתו?	"בין כשאוכל מעט בין כשאוכל הרבה יאכל פתו בשמחה, ואפ""ה לא יאכל דברים שערב לו לפי שעה אלא דברים המועיל לו לרפואה, וגם לא ירבה באכילה ושתייה אלא יאכל וישתה להברות את גופו לעבודת השם (של""ה, מ""ב ס""ק מ""ה)"	סימן קע סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה זמן ישהה אחר האכילה?	"כתב הבאה""ט (ס""ק ט""ז) דבכל מין מאכל ישהה כשיעור ברכה אחרונה שלו {וצ""ב דממ""נ הוא מברך ברכה אחרונה של אותה מין, ואפשר דבא לאפוקי מי שמברך ברכה אחרונה במהירות, וקמ""ל דאפ""ה צריך להמתין, ולפי""ז אין תועלת לברך במהירות}, וכן מבואר בגיטין (ע' ע""א) דצריך לשהות מעט אחר שאוכל ושותה, ועוד מבואר בב""מ (קי""ג ע""ב) דצריך לילך ד' אמות קודם שהולך לישון"	סימן קע סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאכול ולשתות מעומד?	"איתא בגיטין (ע' ע""א) ג' דברים מתיזין גופו של אדם ואלו הן אכל מעומד ושתה מעומד ושימש מטתו מעומד (ומובא בבאה""ט ס""ק ט""ז), אכן, הרב פעלים (ח""ב סי' מ""ה) כתב דאין העולם נזהרים בזה משום שנשתנה הטבע (פסק""ת אות כ""ב)"	סימן קע סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לאכול מלח אחר אכילתו ולשתות מים אחר שתייתו?	"כן איתא בגמ' ברכות (מ' ע""א), והביא הדרכ""מ את דברי הב""י לקמן (סי' קע""ט) דא""צ לברך עליו, ועוד יש לאכול המלח באמה או קמיצה. ומ""מ כתב הדרכ""מ דבזה""ז אין נוהגין כן מפני שיש מלח בכל פת ויש מים בכל המשקים {ונמצא לפי""ז אם שותה מיץ פירות בלא עירוב מים, יש לשתות מים אח""כ}"	סימן קע סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשתמש באוכלין?	"בין בפת בין בשאר אוכלים (מ""ב ס""ק ב' - ג') מותר להשתמש בהם במידי דלא ממאיס בהם, ולפי הפמ""ג (מש""ז ס""ק ב') דוקא לצורך אכילה, אבל השיג עליו הביה""ל (ד""ה אם) דמבואר בהרשב""א דאפי' קערה ריקנית דאינו לצורך אכילה מותר {והנה, הקשה הב""י למה אסור לזרוק פת כשלא ממאיס, ותי' דזריקה שאני דהוי ביזוי טובא, ועוד תי' דזריקה מיקרי שלא לצורך אכילה, ונראה דפמ""ג קאי כתירוץ שני והביה""ל קאי כתירוץ ראשון (ר""י באק)}."	סימן קע סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר להשתמש באוכלים אפי' במידי דממאיס?	"1) לצורך רפואה (גמ' שבת ק""ח ע""ב, מג""א (ריש סימן), מ""ב ס""ק ד')<br>2) לצורך האדם [לפי המג""א (ריש סימן) כל זמן שאין לו עצה אחרת, ולפי הביה""ל (ד""ה לא) כל זמן שהוא דרך העולם]"	סימן קע סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה מותר לזלף יין ע""ג קרקע?"	"לפי המג""א דא""א בענין אחר, לפי הביה""ל משום דזהו דרך העולם"	סימן קע סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליטול את ידיו במי פירות [שלא לצורך אכילה]?	"אסור, לפי המג""א צ""ל דמיירי כשיש לו מים, ולפי הביה""ל אסור בכל גווני דאין זה דרך העולם (שו""ע, ביה""ל ד""ה לא)"	סימן קע סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה אסור לפצוע זיתים (שבת נ' ע""ב)?"	"1) רש""י פי' דהוא למתוקי הפירי, ואפ""ה אסור משום הפסד משקין [והקשו עליו הראשונים דאין ביזוי אוכלים במה שהוא מכשר האוכל עצמו (שעה""צ ס""ק ד')]<br>2) הרי""ף פי' דרוצה ליטול את ידיו בהמשקין, ואסור משום הפסד אוכלים [ולפי המג""א (ס""ק א') מיירי כשאפשר ליטול את ידיו בבורית, ולפי הביה""ל אסור משום שאין זה דרך העולם] (מ""ב ס""ק ד')"	סימן קע סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם זורקים 1) אוכלים 2) פת 3) פהב""כ?"	"1) מותר לזרוק אוכלים כשאינם נמאסים 2) אסור לזרוק פת אפי' במידי דלא ממאיס [ודלא כהרשב""א שמובא בב""י (עמ' ק""פ) דס""ל דפת הוי כשאר אוכלים דמותר כשאינו נמאס (ערוה""ש סעי' ג'), ורש""י ס""ל כהרשב""א דגלוסקאות היינו פת, ועל זה כתב רש""י דאין לזורקן משום דממאיס], דפת חשיבא טפי וזריקה הוא זלזול לפת (מ""ב ס""ק ט'), שעל הפת יחיה האדם וצריך לנהוג בו קצת כבוד (ערוה""ש שם) {ועוד תי' הב""י דזריקה אינו לצורך אכילה, אבל כבר כתבנו דזהו ע""ד הפמ""ג, והביה""ל נקט דהעיקר הוא דזריקה הוי בזיון טפי} 3) מגמ' ברכות (נ' ע""ב) משמע דאינו בכלל פת ומותר לזורקו אם אינו נמאסת, וכן נקט הפני שלמה (שם) דדוקא כשברכתו המוציא הוי כפת שאסור לזרוק אפי' כשאינה נמאסת"	סימן קע סעיף א		
